אחר כך הגיעו העיקריות: שתי מנות לדוגמא, האחת טובה מרעותה. קציצות ברוטב שהן לפלא בעיני: ניכר עליהן שאין בהן כל תוסף פחמימות ויחד עם זאת הן נותרו אווריריות, ופרגיות ברוטב כוסברה שכל מילה של שבח רק תגרע מקסמן. אגב כוסברה, גם סלט הכרוב תובל בעשב המופלא הזה וגרם לו להמריא למקומות שהכרוב לא ידע על קיומם קודם
לעיקריות הזמנו בשר למתקדמים: נתח אסדו בלי עצמות שנחתך מהגוש התלוי מעל לגריל. בכל פעם שאני טועם אסדו, אני מתפעל מחדש מהעובדה שלאחר צלייה כה ארוכה, נותר הנתח עסיסי ומרובה טעמים, כששומניו וגידיו נספגים בבשר ונמסים לתוכו. באל-גאוצ'ו הירושלמית מתברר, יודע הגריל-מן את מלאכתו וגם הקצב יודע פרק בהלכות פירוק
שיפודי סינטה ברוטב צדפות וצ'ילי ירוק היו מנה מעולה ואילולא השעה המאוחרת עוד שתיים כאלה היו נבלעות בשמחה. אני חותם קבע על שיפודי סינטה כליווי לבירה במקום דג מלוח. טעימה מתפריט הלילה החדש באינגריד
בוחא הוא משקה מרוקאי חריף, יין שרף המזוקק מתאנים ומכונה גם ''ערק תאנים''. זהו גם שמה של מסעדה קסומה שמתחבאת בסמטאות שוק הכרמל, פנינה גסטרונומית בתוך חיי השוק ההומים. גל נטע אכל שם ארוחת צהריים אוריינטלית ''מרתקת'' כהגדרתו, והתפעל מהוירטואוזיות הקולינארית שהדגים השף אפילו במנת הקוסקוס עם החריימה
יותר משאני מתפעל ממעשי הכשפים של שפים מלומדים ויצירתיים המגישים יצירות מופת חד-פעמיות במחיר הולם, כמובן, אני מעריץ את אנשי המקצוע השקטים שללא לאות ובמשך שנים רבות, מגיעים כל בוקר לעבודה כדי להגיש ארוחות טעימות, מבושלות מחומרי הגלם הטריים ביותר, באותה איכות ורעננות שאפיינה את המטבח גם עשר ועשרים שנה לפני כן – זו מקצוענות
שאלנו מה יש לאכול והשיבו לנו: בעיקר דגים ופסטות (המקום כשר בהשגחת הרבנות המקומית) בסגנון איטלקי-צרפתי. ביקשנו המלצות והמלצרית החיננית מצאה בכך הזדמנות להוכיח שליטה בתפריט ובחמרי הגלם. שוכנענו.
במחבת לוהט של פירות ים, הכולל מולים, שרימפס, קלאמרי, סקלופס וסרטן ים כחול (89 ₪) ברוטב פרובנסאל (שמן זית, עגבניות ועשבי תיבול). מנה נדיבה אשר בהתחשב במנות הראשונות, אפשר היה בהחלט להסתפק במחבת כמנה עיקרית לשניים) של חומרי גלם איכותיים וטריים